אדלה חכמי, מנהלת מחלקת משאבי אנוש, בית איזי שפירא
2018
במרבית הארגונים, מנהלים (אם הם מחוברים דיים לארגון) יאמרו, ששום סקר שביעות רצון של הצוות לא יפתיע אותם. שהם יכולים לחזות מראש מה תהיינה תוצאותיו, ולזהות בדיוק רב מה תהינה החולשות ומהן החוזקות וכיצד הן תתפלגנה במחלקות או באגפים השונים.
וזה נכון. לפחות ב 70-80%, זה נכון.
אבל החשובים ביותר לדעתי בסקר ארגוני, הם דווקא הקולות הבלתי צפויים, המפתיעים, ששיעורם עומד על 20% – 30%. אלו שזורקים אור גם אם קצת חלש, על תחומים ואזורים שלא ידענו עליהם.
בבית איזי שפירא קבלנו החלטה לפני מספר שנים לערוך סקרים ארגוניים של שביעות רצון ועמדות צוות העובדים ביחס לארגון ולתפקידם בו. הסיבה להחלטה הייתה – כי רצינו לדעת.
רצינו לדעת מה עמדתם של העובדים, עד כמה הם מעריכים את הארגון או את הנהלתו, עד כמה הם חושבים שתפקידם הוא משמעותי במערך הארגוני ומה מידת הביטחון שיש להם בהעסקתם.
רצינו לדעת, ללמוד, להבין ובמידת האפשר – לשנות.