האם ומדוע כדאי לקיים בארגון סקר שביעות רצון של עובדים ?

  אדלה חכמי, מנהלת מחלקת משאבי אנוש, בית איזי שפירא
2018

 

במרבית הארגונים, מנהלים (אם הם מחוברים דיים לארגון) יאמרו, ששום סקר שביעות רצון של הצוות לא יפתיע אותם. שהם יכולים לחזות מראש מה תהיינה תוצאותיו, ולזהות בדיוק רב מה תהינה החולשות ומהן החוזקות וכיצד הן תתפלגנה במחלקות או באגפים השונים.

וזה נכון. לפחות ב 70-80%, זה נכון.

אבל החשובים ביותר לדעתי בסקר ארגוני, הם  דווקא הקולות הבלתי צפויים, המפתיעים, ששיעורם עומד על 20% – 30%. אלו שזורקים אור גם אם קצת חלש, על תחומים ואזורים שלא ידענו עליהם.

בבית איזי שפירא קבלנו החלטה לפני מספר שנים לערוך סקרים ארגוניים של שביעות רצון ועמדות צוות העובדים ביחס לארגון ולתפקידם בו. הסיבה להחלטה הייתה – כי רצינו לדעת.

רצינו לדעת מה עמדתם של העובדים, עד כמה הם מעריכים את הארגון או את הנהלתו, עד כמה הם חושבים שתפקידם הוא משמעותי במערך הארגוני ומה מידת הביטחון שיש להם בהעסקתם.

רצינו לדעת, ללמוד, להבין ובמידת האפשר – לשנות.

להמשיך לקרוא

פיתוח עתודה ניהולית ומקצועית בארגון ללא כוונת רווח

כתבו: אדלה חכמי, מנהלת משאבי אנוש, ושוש קמינסקי, מנהלת משאבי ידע – בית איזי שפירא

רקע
יכולתו של ארגון למשוך ולשמר עובדים מיומנים ומוכשרים הינה בעלת חשיבות מכרעת לעתידו ולהמשך התפתחותו. הפיתוח של עתודה ניהולית ומקצועית והשמירה על עובדים כישרוניים נתפסים פעמים רבות כאתגר הגדול ביותר הניצב בפני ארגונים (Abraham & Newcorn, 2000). Beheshtifar, Nasab, and Moghadam (2012) הבהירו את החשיבות הרבה בניהול המשאב האנושי הקיים ובשימורו, וטענו כי ניהול כישרונות וטיפוחם הוא תהליך של "זיהוי, פיתוח, שימור ושיבוץ של אנשים בעלי פוטנציאל גבוה וערך מיוחד לארגון". תהליך זה כרוך במאמצים לפתח ולתחזק את ההון האנושי (Rothwell, 2012). עובדים כשרוניים אפשר לטפח בתוך הארגון או לגייסם ממקורות חיצוניים.
הרעיון של המשכיות ארגונית באמצעות זיהוי שיטתי, הכשרה, הערכה והצמחה של מנהיגים פוטנציאליים מתוך הארגון זכה להכרה בעשרים השנים האחרונות, אך למרות המודעות הגוברת לתפקיד האסטרטגי החשוב של טיפוח דור המשך, רק ארגונים מעטים ללא כוונת רווח מקדישים תשומת לב מספקת לנושא זה או מעמידים אותו בראש סדר העדיפויות שלהם. יתר על כן, לעמותות ולארגונים רבים שמנהליהם הבכירים צפויים לפרוש לגמלאות אין תוכניות לזיהוי ולבחירה של יורשים פנימיים מתאימים ולהכשרתם למנהיגות ארגונית עתידית.
המחקר בנושא תכנון המשכיות של מנהיגות ארגונית התמקד באופן בלעדי ברצף מנכ"לים, או בחן נקודת מבט רחבה יותר המתייחסת לכל הדרגים הניהוליים בארגון (Barnett & Davis, 2008). תהליכים מוצלחים של פיתוח המשכיות ארגונית כוללים במקרים רבים זיהוי של מנהיגים עתידיים, ביצוע הכנות לקראת פרישה לגמלאות של מנהלים, הוצאה לפועל של יוזמות לפיתוח מנהיגות, והערכה יסודית של יכולות וצרכים הקשורים למנהיגות הארגונית הקיימת ולמנהיגות שתידרש בעתיד (Bozer, Kuna, & Santora, 2015).
פיתוח מנהיגות ארגונית הוא בבסיסו תהליך הכרוך בהעצמת עובדים באמצעות טיפוח מיומנויות בין-אישיות, הגברת מודעות חברתית ופיתוח של יכולות הנהגה וניהול שיתרמו בסופו של דבר להצלחה אישית ולהצלחה ארגונית (Bozer, Kuna, & Santora, 2015). תהליך זה, שיכול לסייע בטיפוח מנהיגים מוכשרים בתוך הארגון, מתמקד בפיתוח רב-שכבתי וארוך טווח (Day, 2000).
במאמר זה מוצגת תוכנית לפיתוח של עתודה ארגונית מקצועית וניהולית בבית איזי שפירא. מתוארים בו הרקע לפיתוח התוכנית, אופייה ושלביה. כמו כן, המאמר כולל דיון לגבי כמה אתגרים שעמם התמודדנו בבית איזי שפירא.

להמשיך לקרוא

חסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט)

כותרת הטור חושפת אולי את גילי (מתי הפסיקו ילדים לחפש את המערה החשמלית מתחת למלון הילטון על חוף הים של תל אביב?), אבל משמעותה היא דווקא אחרת; כיצד להטמיע ולהנחיל בארגון ערכים בכלל וערכים כמו דיסקרטיות וסודיות בפרט?

להמשיך לקרוא