
הבעיה בדילמה האתית? שלא תמיד היא "קופצת" לעין, ברורה ובהירה. זה נשמע כאילו דילמה אתית צריכה להיות הדבר המובחן ביותר כי היא הרי מעמידה בשאלה את ערכינו, אך אנו שוכחים כי מעצם היותה, דווקא היא, אינה ברורה. דילמה כזו, פוסחת על סעיף או שניים ולעיתים יש לחפור קצת, להרחיב את גבולות הדיון, להתעמק בתמונה הגדולה כדי להבינה ולהגיע להחלטה.
ישנן דילמות ברורות. למשל: אני עובדת בארגון וקבלתי מתנה אישית יקרה מלקוח, ספק, שותף. מה אני עושה? אם זה לקוח למשל, אז מהצד האחד יש את ענין ההוקרה והאפשרות שלו להגיד תודה. מצד שני, יש את המחויבות הפיזית או אפילו הרגשית שנלווית לכל מתנה ולמי שמקבלה. אז הנה, יש שני ערכים לפחות שמתנגשים ביניהם ועלי לבחור בדרך שמבחינתי היא הערכית יותר.
לעומת זאת, דילמות אחרות שעלו לשולחנה של ועדת האתיקה לאורך השנים, היו פחות ברורות ומובהקות ולעיתים דרשו דיונים רבים עד שהצלחנו להבין שאין מדובר בדילמה אתית אלא דילמה מקצועית או ניהולית.
דוגמה לדילמה כזו יכולה להיות למשל סוגייה שפגשה אותי בתחילת דרכי כמנהלת משאבי אנוש, צעירה וטרייה. באחד הימים נגשה אלי עובדת בכירה ומבוגרת ממני בשנים ובקשה לשתף אותי במידע מסויים אבל בתנאי שלא אעביר הלאה ולא אעשה עם זה כלום. היא הגדילה אף ואמרה משפט שלאחר מכן לאורך השנים פגשתי בו הרבה מדי: "אני משתפת אותך כחברה, לא כמנהלת משאבי אנוש".
בהיותי צעירה וטרייה כאמור, אמרתי "בסדר". האמת? שאין זה ממש משנה במה היא שתפה אותי. הדילמה לא היתה כלל דילמה אם מראש הייתי אומרת לה שאין באמת הפרדה בין מי שאני ובין תפקידי כשאני בארגון. ומתוקף תפקידי, במידה ואחשוב שזה נדרש אעביר את הנושא הלאה.
אז כמספר הערכים האפשריים כך מספר הדילמות. לאורך תקופת ההתחלה של בנית הועדה וביסוסה תהינו הרבה בשאלה איך להבחין מהי דילמה אתית ומה אינה ואיך לעסוק בה. חקרנו, למדנו, שאלנו נפגשנו אחד הרגעים המובחנים ביותר שלנו בוועדה היה כשהבנו מה עלינו לעשות כדי לבחון דילמה, ומה היא הדרך המותאמת לנו.
לבסוף, הגענו למודל הבא:
1. המקור – מקורה של דילמה או סוגייה יכול לבוא מכמה מקורות: עובד, הנהלה, הוועדה עצמה.
2. בירור הפרטים – מי שמעלה את הדילמה מוזמן אל הוועדה להסביר את הרקע ואת פרטי הסוגייה. חברי הועדה שומעים את הסוגייה ושואלים שאלות להשלמת הפערים.
3. זיהוי – הדיון הראשון הוא לזהות את הערכים המרכיבים את הדילמה והאם הם מתנגשים. דיון זה נועד כדי לקבוע האם זוהי אכן דילמה אתית ולפיכך תמשיך להיות נדונה בועדה או שזו דילמה השייכת למחוזות אחרים (ניהוליים או מקצועיים).
4. השלכות – הדיון המרכזי הוא דיון בדילמה ובהשלכותיה. בדרך כלל אלו דיונים סוערים ומלאי רגש וענין.
5. מסקנות – בשלב הזה יש הסקת מסקנות שמובעות כהמלצה להנהלה.
6. החלטה – השלב הזה כבר אינו בועדה אלא בהנהלה המחליטה האם לקבל את המלצת הועדה או לא.
7. נוהל – בשלב הזה ההחלטה חוזרת לועדה לניסוח נוהל הולם לדילמה.
8. תשובה – תשובה ניתנת למי שהעלה את הדילמה למכתחילה.
9. הטמעה – פעילות הטמעה של ההחלטה והנוהל בעקבותיה בארגון.